<h1>כל בו הלכ' תפילין סימן כ"א</h1>
<h2>דף י.</h2>
ולא יכנס בבית המרחץ במקו' שבני אדם עומדי' ערומי' והוא לבוש תפילין.
ולא ילבש אדם תפלין והוא ערום עד שיכסה ערותו וילבש בגדיו.
<h2>דף כח:</h2>
וצריך לכרוך שער בהמה טהורה על כל פרשה ופרשה. ויש כורכין אותה במטלית ואחר כך כורכין בשער בהמה על גביו דהכי איתא בירושלמי בפ"ק דמגילה [פ"א ה"ט] הלכה למשה מסיני שיהיו כתובין בעורות ובדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק כקרע של ספר תורה באמצע יריעה ותופרין בגידין יריעה בחברתה ואין סברא להקפיד בכריכת המטלית אם יהיה קודם כריכת השער או אחריו ויש שמקפידין שאין כורכין אותן אלא בקלף כשר.
<h2>דף מט.</h2>
ועוד שנו חכמי' [ר"ה י"ז ע"א] ליום הדין אם יש לו לאדם מחצה עונות ומחצה זכיו' ובאותה מחצה עון תפלין מכריע לחובה ואם במחצה זכיות זכות תפלין מכריע לזכות. ואם לחשך אדם לומר תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפי' הכי פירושא ההוא בשעת השמד אם ירצה לסמוך אנסא צריך גוף נקי שלא ישן בהם ולא יפיח בהם ושאם לא כן תמה על עצמך והלא ספר תורה גדול בקדושה ובטהרה שיש בו כמה פרשיו' וכמה שמות ואתה פותח בו וקורא קל וחומר תפלין שמכסין בעורותיהן וקריא' שמע הכתובה בתפלין כל ישראל קורין אותה בכל יום. ועוד שנו חכמים [ר"ה י"ז ע"א] פושעי ישראל בגופן נידונין בגיהנם שנים עשר חודש ומאן נינהו פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפלין. אמנם מי שנמנע מהם מיראתו שלא יכול לנקות את עצמו ולכבד המצוה אין זה בכללן. ועוד שנו [מנחות מ"ד ע"א] כל שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשה. ועוד שנו [קידושין ל"ה ע"א] מאי דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מכאן שהוקשה כל התורה כולה לתפלין. ועוד שנו [מנחות שם] כל הרגיל בתפלין מאריך ימי' שנאמר ה' עליהם יחיו.
<h2>דף סב.</h2>
הוצרך לבית הכסא או אפילו להשתין מים חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות וגוללן כמין ס"ת ואוחזן בימינו כנגד לבו ויזהר שלא תצא רצועה מתחת ידו טפח ונכנס ועושה צרכיו וכשיוצא מרחיק ד' אמות מבית הכסא ולובשן. שכח ונכנס בבית הכסא והוא לבוש תפלין מניח ידו עליהם עד שיגמור עמוד ראשון ולא יפסיק בו מפני שסכנה הוא לו ואח"כ נכנס ועושה צרכיו.
<h2>דף קג:</h2>
וצריך להזהר בצורת האותיו' שלא תדמה הב' לכ' ולא הכ' לב' וג' לנ' ונ' לג' וכן כל כיוצא בהן עד שירוץ הקורא בהן.
<h2>דף קח.</h2>
ואין כותבין בנקב ואם תוכו בחלל האות כשר.
וצריך לכרוך שער בהמה טהורה על כל פרשה ופרשה. ויש כורכין אותה במטלית ואחר כך כורכין בשער בהמה על גביו דהכי איתא בירושלמי בפ"ק דמגילה [פ"א ה"ט] הלכה למשה מסיני שיהיו כתובין בעורות ובדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק כקרע של ספר תורה באמצע יריעה ותופרין בגידין יריעה בחברתה ואין סברא להקפיד בכריכת המטלית אם יהיה קודם כריכת השער או אחריו ויש שמקפידין שאין כורכין אותן אלא בקלף כשר.
